מהי כתובה ומהו תוקפה המשפטי?

כתובה היא מסמך משפטי אשר מקורו בדין הדתי, בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, לרבות התחייבותו הכספית במקרה שיחליט הבעל לגרש את אשתו. שטר הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב, ומאחר שמקור החיוב הוא בדין הדתי, הרי שעצם החבות תידון על פי כללי המשפט העברי.

טעמם של חז"ל לכתובה: "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (תלמוד בבלי כתובות, נ"ד ע"א).

את הזכאות לקבלת סכום הכתובה על האישה להוכיח בפני בית הדין הרבני, עפ"י העילות שבדין.

זוגות רבים, אינם מבינים את המשמעות המשפטית של שטר הכתובה, ורואים בו כאקט סמלי בלבד, חסר משמעות ותוקף חוקי, וישנם מקרים בהם חתן מתחייב בשטר הכתובה לסכום כסף אסטרונומי, ובכך למעשה, מביע את אהבתו ומרשים את הכלה, חבריהם ובני משפחותיהם של הצדדים, ללא ההבנה כי זהו מסמך משפטי לכל דבר.

יחד עם זאת, קיימת פסיקת בית דין רבני הקובעת כי אם כתוב בשטר הכתובה סכום בלתי מציאותי, שהבעל ודאי לא התכוון להתחייב בו, יכול בית הדין הרבני להתערב כדי להפחיתו‏.

חשוב לזכור, כי מועד הנישואין הוא רגע מאושר לבני זוג, ורובם אינם חושבים ביום זה על האפשרות של פרידה עתידית. הם אינם מודעים כלל להתחייבויות הנובעות מחתימתם על שטר הכתובה ועל כך שמבחינה חוקית יכולה האישה לתבוע מהבעל את הסכומים שנקבעו בכתובתה.

לכן, מומלץ כי עוד בטרם מועד הנישואין יסכמו בני הזוג על סכום כתובה הוגן וסביר, המקובל על שניהם.