אבהות

זכותו של כל ילד לדעת מיהו אביו הביולוגי.
זכות זו הינה בעלת חשיבות רבה, הן לעניין המשמעות הרגשית, המשפחתית והחברתית בידיעת הילד את זהותו של אביו ויחוסו, והן לעניין ההשפעה המכרעת על מצבו הנפשי והבריאותי של הילד, המשליך על אורח חייו, עתידו והווייתו הפיזית והפסיכולוגית. 

השיקולים המרכזיים במסגרת תביעה להכרה באבהות, הינם גילוי האמת וזכות של אדם לדעת מיהו אביו, וכן זכותו של אדם לדעת כי הוא אב ומיהו ילדו. מנגד, זכותו של אדם שלא לדעת האם קטין הוא ילדו.

באיזון בין זכויות אלה, גוברת הזכות לידע הזהות, מקור האדם ושורשיו על פני הסירוב לדעת, שכן לראשונה השפעה רבה על חייו בכללותם, העולה פי מונים על הפגיעה אם יופר הסירוב לדעת אודות עצמו, ומצטרף לכך האינטרס של גילוי האמת.
בדיקה גנטית - בדיקת סיווג הרקמות, הינה הבדיקה הטובה והוודאית ביותר לקביעת אבהות ביולוגית וברור כי היא מהווה את האמצעי המועדף לשימוש במסגרת תביעה להכרה באבהות.

חשוב לציין כי כאשר מדובר באשה נשואה אשר הרתה לגבר זר, עריכת בדיקת רקמות עלולה לקבוע כי הבעל אינו האב ובכך לחרוץ את דינו של הילד כ"ממזר", בעל כורחו, על כל המשמעויות שבכך. במקרים אלו, ימנעו הערכאות המשפטיות מלהורות על עריכת בדיקת הרקמות וההלכה העברית המנחה הינה "רב הבעילות אחר הבעל".