הבוקר בשיחה עם לקוח, הוא שיתף אותי במה שפרודתו אמרה לו.
זו לא פעם ראשונה שאני שומעת משפט כזה או דומה על עורכי הדין מהתחום, אז אתן את דעתי בעניין-
כשבני זוג נפרדים בצורה יפה, בוגרת, נטולת משקעים שמכבידים על התהליך, הצורך בעורכי הדין הוא בד״כ מאוד קונקרטי- לערוך הסכם גירושין שמסיים את המחלוקות באופן משפטי ותקף. וזו - דרך המלך גם מבחינת עורכי הדין, שסבורים שהפתרון הנכון ביותר הוא הגעה להסכם פשרה הוגן לצדדים, כשההשפעה השלילית של הפרידה על הצדדים ואם יש גם ילדים- היא מינורית לעומת ההשפעה בניהול הליכים משפטיים.

אבל מה קורה כשהצדדים או אחד מהם לא מסוגלים להרפות ולהביא את עצמם למצב של הסכמות בדרך נעימה והוגנת?- אין אפשרות אחרת מלבד פניה להליכים משפטיים, שאז חשוב לנהל את ההליך בהתאם לדין ועפ״י אסטרטגיה שמתאימה ללקוח בתיק הספציפי.
אז כשהצד השני, במקרה של היום - אישה, סבורה שאין בילתה ואינה מוכנה להתפשר, הגם שהדין אינו עמה והיא מונעת מאמוציות, אין ברירה אלא לפנות לעורך דין מהתחום לניהול ההליך המשפטי, כדי לתת לו לנהל את ההליך במקצועיות הנדרשת לכך.
Comments