מזונות ילדים - הערכאה השיפוטית.

תזכיר הצעת החוק שהוגש ע״י שר הדתות, לפיו אם בית המשפט העליון לא יקבע (בדיון שעתיד להתקיים בחודש ספטמבר) כי בסמכותו של בית הדין הרבני לדון המזונות קטינים, גם כשאין את הסכמתם של ההורים, תקודם הצעת חוק בהתאם.

חשוב לעשות סדר, כי בניגוד לדעה הרווחת הרי שבמצב כזה (שחל בעבר) הראשונים שינזקו מכל, יהיו דווקא האבות ולא האמהות. ולמה?

כיום הדרך לחישוב דמי מזונות קטינים מעל גיל 6, היא על דרך התחשבות ביחס שבין זמני השהות עם הקטינים והיחס שבין הכנסות ההורים.

הדין הדתי לעומת זאת, קובע כי דמי מזונות קטינים עד גיל 18 הם חובה אבסולוטית של האב לבדו. 

כלומר, ברור אם כך שאבות יעדיפו שבית המשפט הוא שיכריע במזונות קטינים על דרך השוויון ולא עפ״י הדין הדתי (בניגוד לאמהות- אך יש שיקולים נוספים לכך).

אין ספק בעיני, שבעידן בו השוויון עומד לנגד עינינו והפסיקה מכוונת לכך, נכון כי בית משפט לענייני משפחה יפסוק בעניינים שכאלו, ללא שיקולים זרים באופן שאף צד לא ניזוק ונלקחים בחשבון האיזונים הנכונים לצדדים ספציפיים.