שבוע שעבר קיבלתי פסק דין ארוך ומעלף ללקוח שלי, שנגרר 3 שנים לתביעת כתובה שהגישה נגדו גרושתו.
הכתובה היא מסמך משפטי מחייב. אך את הזכאות לכתובה ותוספתה על האישה להוכיח בפני בית הדין.
במשך 3 שנים התנהלה כנגד הלקוח שלי תביעת כתובה מטעם גרושתו (התגרשו במהלך ההליך), במהלכו טענה האישה את כל הטענות (הכוזבות) האפשריות כדי לזכות בכתובתה, ללא שום עילה והוכחה.
לאחר הליך ארוך במיוחד, בו הבאנו ראיות שהפריכו אחת אחת מטענותיה של האישה - הצדק יצא לאור- בשבוע שעבר דחה בית הדין הרבני את תביעתה לכתובתה ותוספתה.
דעו כי בהחלט יש מקרים שאישה זכאית לכתובתה ותוספתה, אך יש גם מקרים שלא מגיע לה בכלל.
Comments