לפני מספר ימים הסתיים תיק כתובה, בו קבע בית הדין הרבני בפסק דינו, כי האישה אינה זכאית לכתובתה.
הלקוח הגיע אליי לפני כשנה, היה מותש וחסר שמחת חיים, לאחר שאשתו מזה 16 שנים, הבהירה לו, כי היא מעוניינת להתגרש ואינה מעוניינת לטפל במערכת היחסים בניהם כפי שהוא קיווה.
לאחר שהיו ביחידת הסיוע, הליך שלא צלח, אישתו הגישה נגדו תביעות בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, לרבות תביעת כתובה בבית הדין הרבני.
הלקוח שלי חש בשנתיים שלפני כן שמשהו אינו כשורה- אשתו התרחקה, נהגה להתכתב בטלגרם, נעלמה עם ״חברות״ ושמרה על הטלפון הנייד שלה צמוד אליה, כל זאת בזמן שהוא התעקש כי ילכו לטיפול זוגי וישמרו על התא המשפחתי שיצרו.
סכום הכתובה הלא מבוטל, ביחד עם החשדות שכירסמו בלקוח שלי, לרבות רצונה העיקש של אשתו להתגרש, הבהירו לי כבר בפגישת הייעוץ הראשונה, כי יש צורך לעשות בירור כנדרש…על ידי חקירה פרטית, לצורך אישוש (או הפרכת) החשדות.
המלצתי לו לחבור למשרד חקירות מצויין, שאני עובדת איתו שנים וכך היה.
ימים ספורים לאחר שהחלה החקירה, קיבלנו את האישור לחשדות שעלו, ולא היה כל ספק בעניין בגידתה של אשתו בו.
אז כתובה כמו שרשמתי- לא תהיה פה.

Comments